הרב ישראל סלנטר אומר כי לפני שלמדתי מוסר הסתכלתי בביקרותיות כלפי העולם ובחן וחסד כלפי עצמי. אחרי שלמדתי מוסר הסתכלתי בחן כלפי העולם ובביקותיות כלפי עצמי.
למעשה טוען רבי ישראל מסלנט כי המפתח להכל היא המודעות. העולם שמסביב הוא יפה ומציב אתגרים. השאלה היא איפה אני במכלול? המילה הרווחת אצל החברה הצעירים: "תזרום". הזרימה משמעותה לפעמים עשה מה שבא לך, בלי לחשוב מה היעד ומה המטרה והאם אינני סוטה מהדרך שאני רוצה בה.
הפרשה מציגה את העולם המורכב בסיפור של סוטה שנפלה לתהום של בגידה היות ו"זרמה" בלי לחשוב עד הסוף על המסקנות. מול הסוטה מציגה התורה את התיקון את הנזיר המגביל את עצמו ומנתק את עצמו מכל דבר היכול לסחוף אותו ולהוריד אותו מקדושה אל החול והטומאה.. הדרך היא לא זו ולא זו. רק מי שאבד את המודעות וסטה מהדרך צריך כתשובת המשקל ללכת לכיוון ההופכי. המטרה היא האיזון שנובע ממודעות. לפעמים בכדי לרכוש את המודעות צריך לעשות את ההפוך לגמרי ואז לחזור למצב מאוזן. בעולם של "בא לי" וזרימה צריך להעצים את המודעות והאחריות. רק מי שמעצמו ידע מהו היעד שלו יזהה כשלים בדרך ויתקן אותם תוך כדי תנועה. לכן בעולם של זרימה השיקוף והאחריות הם הבסיס להתקדמות.
יהי רצון שנעשה ונצליח.