פרשת ויחי מסיימת דרמה וכאב של עשרות שנים.
במהלך אותם שנים עמדה משפחת יעקב להתפרק. המשבר בתוך המשפחה איים לפרק את כל מה שבנו יעקב, יצחק ואברהם בעמל רב.
בסופו של דבר המשפחה מתאחדת סביב יעקב. כולם מבורכים וכולם נושאים את המטה שלו וכולם נשארים בתוך עם ישראל.
כיצד קרה השינוי?
התורה מלמדת אותנו כי הכישלון יכול להיות המתניע לשינוי והתחדשות:
לעיתים הסנסורים לא מאותתים כי הדרך בה צועדים אינה מכוונת ליעד. רק הכישלון והכניסה למבוי הסתום שוברים את השגרה. השבר מאלץ לשנות כיוון רק משום שדרכינו הסלולה והשגרתית נחסמה והמוצא היחיד נמצא דווקא בצד הנגדי של הדרך. כך מתאר הרב טייכטל מחשובי הרבים ערב השואה את הסיבה שהניעה אותו להפוך ממתנגד לציונות ולעליה לארץ לתומך נלהב. הפתרון הסופי של היטלר, לא אפשר לו להמשיך לדבוק בגלות ובקבלת המוסכמות של היהדות החרדית בהונגריה. הוא מעיד על עצמו כי חיסול יהדות אירופה חייב אותו לחשוב ולשנות כיוון בהתאם. בתוך הגטו, וללא ספרים ורק מתוך הזיכרון נכתבה היצירה הנפלאה "אם הבנים שמחה" המכילה מאות סימוכין לדרכו החדשה.
נפילה אישית וציבורית יכולה להתניע התחדשות אם מוסר הכליות עדיין מפעם. האחים ויוסף ראו את מה שעוללו למשפחה כאשר הם היו צעירים לימים. הם ראו והחליטו לשנות כיוון מפרוד לאחדות. לכן אחרי 22 שנה כאשר האחים מובלים לכלא על ידי השליט המצרי האכזר הם אומרים לעצמם:"אבל אשמים אנחנו..". אנו אשמים על מכירת יוסף שהתרחשה לפני 22 שנים! אנחנו אשמים באטימות שלנו לבכי שלו והעונש כעת הוא על מה שעוללנו בעבר. גם יוסף עובר תהליך ומבין "שלמחיה " שלח אותו ה' למצרים, כדי להחיות עם רב. כך הכישלון הגדול נהפך להתרוממות גדולה ולהתחדשות בהתנהגות ובחשיבה שמביאה בסופו של דבר לבנייתו המחודשת של עם ישראל.
אחד הדגשים החינוכיים שאנו מנסים להקנות לעצמנו כצוות וגם לבנים זה לנתח את שעברנו ולהשתכלל לקראת העתיד. ביקורת עצמית ולמידה מהצלחות וגם מהכישלונות היא הכרחית להצלחה עתידית. האדם הוא "מהלך". הוא אינו סטטי, יש לו עליות ויש לו גם ירידות. החכמה היא ללמוד ולהתקדם מכל מעידה ולהפוך אותה למנוף להתקדמות מחודשת. רק במקום פתוח שמאפשר גם לטעות וללמוד מהטעויות ניתן להיבנות ולהתקדם.