שאלה שלא מרבים לעסוק בה היא מדוע נבחר דווקא משה להיות מנהיגם של ישראל??
 
שאלה זו חשובה ואני אוהב להעלותה בפני התלמידים, היות ובישיבה אנו מנסים לפתח אצל הבנים את תכונת המנהיגות. הבנים שלכם הם אילו שעוד כמה שנים יצעידו את מדינת ישראל אל האתגרים הגדולים שלה.
 
למה נבחר משה?
 
3 גישות קוטביות מצאנו בחז"ל ובראשונים. לכל גישה השקפה כוללת ומשמעות מעשית גדולה. 

הגישה ראשונה: המהר"ל מעלה על נס את הבחירה האלוקית. הקב"ה בוחר במנהיג, היות וכך עלה לפניו. הבחירה היא ללא קשר לתכונות וליכולות. המהר"ל מודע לתכונותיו ולמידותיו התרומיות של משה. אולם התורה בכוונה לא מספרת לנו כלום על משה. אפילו את שם אביו ואמו מצניעים. "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי...". אנו נדע עוד כמה פסוקים שהאיש הוא עמרם והאישה היא יוכבד. התורה בכוונה כאשר היא מדברת על לידתו של משה אינה מספרת לנו מהו הרקע של משה. התורה רוצה לומר לנו כי הבחירה נעשתה ללא קשר לייחוס. הבחירה היא אלוקית ומסיבותיו הוא.
 
הגישה שנייה: המדרש מסביר כי משה כבר בילדתו היה "על אדם". משה נולד מהול. אצל משה השכינה נולדה עימו. על כך נאמר בלידתו "ותרא אותו כי טב". משה היה משהו מיוחד! כשנולד הבית כולו התמלא באור של שכינה. הקב"ה שתל נשמה גדולה והיא האירה כבר בלידתה. במילים של ירמיהו: " בטרם אצורךמבטן ידעתיך...."
 
שתי הגישות הללו מעצימות את התערבותו של הקב"ה בבניית המנהיג. קשה לקחת מהם משהו מעשי . שהרי הבחירה נעשתה על ידי הקב"ה ללא קשר להשתדלותו ולמעשיו של האדם.
 
הגישה השלישית : גישת הרמב"ם במורה נבוכים ( חלק ב' פרק מה), היא הגישה שאליה אני מכוון את הבנים. הרמב"ם שם לב כי על משה מסופרים 3 סיפורים קצרים עוד בטרם הקב"ה נגלה אליו בסנה ומטיל עליו את המשימה הגדולה של האנושות. המשימה של הוצאת בני ישראל ממצרים וקבלת התורה.
מה מסופר על משה לפני הסנה? מה מסופר על משה לפני שהוא מקבל את השליחות הגדולה?
 
סיפור א' – יציאת משה אל אחיו . משה רואה איש מצרי מכה איש עברי והורג אותו.
סיפור ב' – למחרת משה יוצא ורואה שני יהודים רבים ומנסה להפריד.
סיפור ג' – משה מגיע למדיין ומתמקם ליד הבאר. שם הוא רואה את הרועים מגרשים את בנות יתרו שבאו עם הצאן. משה מתערב לטובתם ומושיע את הבנות.
 
לדעת הרמב"ם לשלושת הסיפורים מכנה משותף והיא התכונה הבסיסית של המנהיג: 
 מנהיג הוא אדם אכפתי המחפש את הצדק ופועל על אף הסיכונים והמחיר האישי. 
 
נעמיק קצת: משה גדל בבית פרעה ולא חסר לו כלום. עד גיל הנעורים הוא אפילו לא שם לב לעבדים הנמקים מחוץ לארמון.
משה, לא היה צריך להתערב לטובת יהודי שחוטף כמה מכות מהמצרי המשעבד. אולם, המנהיג משה לא מסוגל לראות עוול . לכן הוא מכה את המשעבד בידיעה ברורה שאם יתגלו מעשיו, זהו סופו.
בהמשך מנסה משה להפריד בין 2 יהודים ניצים. האם איננו מכירים את האנשים שרואים מריבה ועוברים לצד השני של המדרכה? לא כן משה הוא נמצא שם בשביל לעשות צדק. הוא צועק מנימי נפשו "רשע למה תכה רעיך?"
גם כאשר עזב משה את בית פרעה ובורח למדיין, גם כאשר משה מגיע כפליט חסר כל למדיין, הוא לא משנה ממנהגו. ליד הבאר מתגלה לפניו העושק של שבע בנות יתרו. הרועים מגרשים אותם. משה לא מפחד, והוא קם להושיע את הבנות, על אף שאין לו שום גב ותמיכה.
 
הקב"ה הבוחן ליבות בני אדם רואה לפניו אדם שחוש הצדק מנחה אותו ובראש ובראשונה אכפת לו. זהו לא מנהיג שמחפש כסא. שהרי משה עניו מכל אדם ואיננו רוצה להיות הגואל. זה לא אדם שמחפש את הקידום האישי. זהו מנהיג שמונע מתוך דחף של צדק ומוכן גם לקחת סיכונים כדי לתקן את המציאות.
זהו המנהיג  האידיאלי!!
למשה אין כריזמה ( אין לו יכולת דיבור), למשה אין שאיפות לכסא ( הוא עניו מכל אדם). למשה יש דבר אחד – חוש צדק מפותח ורצון עז לשנות את המציאות. זהו המנהיג הנבחר. 
לבנים אנו אומרים כי עם ישראל זקוק למנהיגים שרוצים לקחת אחריות ומונעים מתוך רצון כללי של "תיקון עולם במלכות שדי"- צאו לדרך, ובע"ה תעשו וגם תצליחו!